סיפור בהמשכים #1

סיפור שמתחיל לפני שנתיים ונגמר בכיתה ח’ – איך ויתור ‘גדול’ הביא אותי לכאן

קודם כל ולפני הכל – רקע קצר

לפני שנתיים (פחות או יותר), חזרתי לארץ אחרי תקופה ארוכה של טיולים. זה לא שהייתי כל הזמן בטיולים עם תרמיל על הגב, אבל חזרתי לארץ אחרי תקופה של שנתיים של הסתובבות – תקופה שהתחילה בטיול אחרי צבא, עם הטיול הקלאסי במזרח (כן, הודו, נפאל וזה) והמשיכה לביקור קצר בארץ ומשם לקורס מדריכי סקי בשוויץ

על מה שקרה הלאה אני יכול לכתוב פוסט (אפילו סדרה) בנפרד (וכנראה שעוד אכתוב) – אבל מפה לשם, טסתי לאי הצפוני ביותר ביפן, הוקאידו שמו – שם הדרכתי סקי למשך כל החורף. ואז, כל כך נהניתי מהמדינה, שהחלטתי להישאר ולהדריך טיפוס בקיץ (ובין לבין לטייל קצת, כמובן).

השנה הזו נגמרה עם טיול טיפוס צוקים קצר בתאילנד ואחריו ביוון – וחזרתי לארץ. חסר ידע אקדמי, הרבה תיאבון לסקי וטיפוס, ומחשבות שעיקרן היה – “אוקיי, אני צריך להשיג כסף כדי .להמשיך לעשות את זה”. אגואיסט שכזה.

מלא שלג ביפן, מלא כיף


?אז… מאיפה אני משיג כסף

אז זהו, פה אני אפתיע אתכם. זו הסיבה שזה סיפור בהמשכים – זה לא מסתיים פה. לא, לא החלטתי להתחיל לכתוב תוכן או בלוגים ולעשות כסף על אף שאמרו לי שאני דיי טוב בזה. כן, טיפשי, אני יודע. בזמנו חשבתי שהדרך לעשות את זה היא לנסות ולהתקבל לחברת היי-טק ולעשות מלא כסף – ככה שאני אוכל לטפס, לעשות סקי ולחיות בכבוד.

ואכן כך עשיתי. כאילו, התחלתי לעשות. הלכתי לראיונות, חסר ניסיון, בעיקר יודע לדבר, עם רקע והמלצות טובות מהשירות הצבאי. המשכתי להתמיין ובסוף אפילו התקבלתי לחברה דיי מובילה, שיושבת בבניין ממש גבוה עם משרדים מאוד מרשימים. רק שיום לפני קבלת ההודעה הסופית שאומרת “ניפגש ביום ראשון” – התקשרתי והודעתי ששיניתי את דעתי – ואני לא .מעוניין לעבוד במקום הזה

.רגע מצחיק בסוגריים – משום מה, כיוונו אותי למחלקת השיווק הדיגיטלי של החברה. מוזר

הסיבה ששיניתי את דעתי נבעה בעיקר מהעובדה שהבנתי שאני רוצה לעסוק מעט יותר מהזמן במה שאני אוהב – בהדרכות, טיפוס, טבע וספורט ולהרגיש שאני תורם משהו בחזרה לקהילה ולא רק לכיס שלי. הרגשתי שזה לא יהיה נכון בשבילי, בשביל השי שאני.

אז המשכתי הלאה, עברתי לדירה קטנה בדרום תל אביב, התחלתי להדריך טיפוס, למלצר ולחיות בגבול שבין המינוסים בבנק.

ביג סיטי לייף

אדם מחפש משמעות
וככה נגמר החלק הראשון של הסיפור – אבל מתחיל החלק השני. כאן אני אעצור הפעם, אבל אספר שהשנה הבאה עברה בעיקר בכיף – כזו של תל אביבי קלאסי. עובד בעבודות שלא לוקחות יותר מדי זמן, מתאמן מלא בטיפוס ומתלונן על מחירי הבירות.

נתראה בהמשך

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: