שלושה חודשים בלי פוסט

שמעו, לקרוא לפוסט בכותרת הזו זה לא קל. איזה פדיחה, שלושה חודשים בלי פוסט. אבל תמיד אני אומר, כשאני לא כותב לעצמי או לבלוג האישי שלי, כנראה שיש סיבות טובות. כנראה שהעולם האישי-חברתי שלי פורח, כנראה שאני כותב הרבה בשביל עבודה לאחרים, כנראה שאני מטפס הרבה. אבל בכל זאת, אנצל את הרגע לשתף קצת מה עובר עליי.

אז, אני בארץ (!). אח שלי מתחתן (שורה משיר מזרחית רנדומלי), אבל על אמת. אז אני בארץ. תכל’ס אבל גם זרם לי לבקר, וגם להתחסן וזה. חוצמזה הקורונה דיי מבאסת בעולם שמחוץ לכפרים יוונים כרגע בעולם ובישראל הכל נפתח אז הגיע הזמן להגיע.

לפני שחזרתי לארץ, קניתי אוטו ביוון. קניתי אותו מבחור גרמני, ביוון. אוטו קטן צהוב, עם הרבה מקום מאחורה, אז עכשיו הוא המיני-ואן בית שלי. אני לא אגור בו כל השנה, אבל הוא מושלם ל-getaways שזו המילה הכי טובה באנגלית. בניתי בו מיטה קטנה מעץ ועכשיו אני קשור אליו במלוא מובן המילה. מחכה כבר לחזור אליו. אחרי שעזבתי את לאונידיו, נסעתי מיוון לגרמניה, נסיעה מגניבה למדי, גם בימי קורונה. 24 שעות של מעבורת מיוון לאיטליה ועוד 14 שעות לברלין. שלג, אווירה, סנדוויצ’ים וקפה בדרך. אפילו קיבלתי דו”ח בגרמניה. שווה לא?

ועכשיו אני בארץ, בעיקר מתנווד לי בארץ הקודש. לגבי בידוד, כי בטוח אתם שואלים, עשיתי בידוד של 10 ימים בבית של אח שלי. למזלי יש לו חצר שווה עם מלא שמש, מכונת קפה איכותית וקיר טיפוס ביתי. מה שמדהים זה שלמרות כל מה שכתבתי עדיין התחרפנתי מעט. אבל כזה אני. חייב לזוז כל הזמן, שזה טוב כנראה. אבל שרדתי, כי עוד לא נולד הבן זונה שיעצור את הזמן.

אני מבלה את זמני, בעיקר בצפון הארץ, איפה שיש טבע וטיפוס. כשיש לי זמן, אני מגיע לתל אביב, כי כיף גם בתל אביב. והנה, בסיטואציה הנוכחית, אני שואל את עצמי – האם לכתוב או להתייחס למשבר החברתי שקורה בצל המבצע בעזה? האם זהו תפקידי? האם זה מעניין מישהו מה אני אכתוב על זה? אז אני אתייחס בקטנה, שזה פשוט מבאס וכואב. כואב לראות לאן הגענו, וגם באיזשהו מקום כואב לדעת שהכתובת הייתה על הקיר. ישראל זה תמיד הלב ותמיד הבית, אז כן, זה לא קל.

האמת שבזמן האחרון אני מרגיש שהכתיבה ממש זורמת לי, אני מרגיש שאני עובד וכותב טוב עבור מי שמבקש ממני. שאולי זה הכי חשוב, כי תמיד אני מרגיש שעולמות היצירה מבטאים עבורי את השקט הנפשי שלי. כאילו, אם אני מטפס טוב אז אני תמיד מקשר את זה לשקט נפשי אבל יותר מזה, אני מרגיש יחסית בטוב עכשיו. יש  לי התלבטויות, יש לי מחשבות, כמו תמיד.

אבל שורה תחתונה? אני נהנה מהזמן בארץ. חופש בישראל זה כיף. תנסו את זה.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: