טיפוס – ארבע תובנות מהקורונה

לא רק חום, שיעול ואיבוד חוש טעם. מגפה, סגרים ואפשרויות חדשות-ישנות גרמו לנו להבין כמה דברים שאולי לא היינו מודעים אליהם עד הסוף אלמלא מגפה עולמית. אז, ארבע תובנות שקיבלנו ממנה. כל אחת בדרכה, חשובה לנו כקהילה. אפשר להתחזק בבית. שלא תבינו לא נכון, גם אנחנו מעדיפים לטפס, ובאיזשהו מקום כנראה שתמיד נעדיף לטפס עלContinue reading “טיפוס – ארבע תובנות מהקורונה”

כותב מהענן (בכאילו) – פוסט ראשון מעולם החלומות

עיירה קטנה, מוקפת בנחל, ים ומצוקים. חוששים מהקורונה, אבל לא באמת. הבירות זולות, הטיפוס מדהים, הקפה נפלא. האינטרנט עובד, אז אפשר לעבוד. והאנשים – האנשים משלימים את החבילה. המקומיים והזרים יחד. הסיפור של לאונידיו. את האמת? אני מתחיל לכתוב, ולא בטוח במה אני אעסוק בפוסט. אבל הגיע הזמן לשתף. גילוי נאות – כשפתחתי את האתרContinue reading “כותב מהענן (בכאילו) – פוסט ראשון מעולם החלומות”

יאללה – חלומות! מצויד במסכה, בידוד ובצל הקורונה

ויש גם פסקה על קורונה פעם אחרונה שכתבתי, הייתי בשדה תעופה בפריז. חיכיתי לקונקשן שלי בדרך לפגוש חברים בברלין. וואו, קרה כל כך הרבה מאז, אבל לא בא לי לשתף הכול. פעם לימדו אותי שבבלוגים האלה צריך לכתוב מה שמעניין, וזה בהחלט מעניין, אבל תשאלו אותי בפרטי אם בא לכם לדעת. הפעם, אני כותב לכםContinue reading “יאללה – חלומות! מצויד במסכה, בידוד ובצל הקורונה”

הקיטש המציאותי. הדרך לחלומות רצופה מכשולים

שווה להתחיל ולספר כאן שאת הפוסט הזה אני מעלה מההמתנה לקונקשן בשדה תעופה בפריז. הפוסט עצמו, נכתב בקפה שפירא הקסום שבתל אביב ביום רביעי שלפני ארבעה ימים. הדרך לחלומות רצופה מכשולים – שנה טובה לכולם! וואו, איזו כותרת מעפנה, בעצם, זו הכותרת שהייתה אמורה להיות. כאילו, קיטשית כזאת. אבל כל התקופה הזאת דיי מעפנה, כלContinue reading “הקיטש המציאותי. הדרך לחלומות רצופה מכשולים”

משתףבמחשבות – דברים שגורמים לי לכתוב

בלוג-פוסט שהוא לא על קורונה. כי הקורונה גורמת לכולם לכתוב, גם לי כמובן. לא רק על המגיפה עצמה – גם על כל מה שסביבה. כל הסיפור הזה גרם לי לחשוב ולדמיין, כאילו אין מגיפה – מה תכל’ס גורם לי, להתיישב, לחשוב ולכתוב? אמ;לק – כמעט הכול. אם זה מלווה בתשוקה. כשהתחלתי לכתוב הייתי לדעתי בןContinue reading “משתףבמחשבות – דברים שגורמים לי לכתוב”

?מה באמת מפחיד בגל שני

פעם בחמש שעות אני רואה או שומע משהו – וישר עולה לי בראש “וואו! העולם השתנה”. ברור שהוא השתנה, איזה מצחיק אני. יש קורונה בעולם, זה נגיף שלא הכרנו והוא בכל מקום. אז אני כותב עליו, כי זה מעסיק אותי. אם אתם תקראו עליו – זו כבר בחירה שלכם. אבל בסוף – יש מסר כוללContinue reading “?מה באמת מפחיד בגל שני”

סיפור בהמשכים #4 והסוף

סיפור שמתחיל לפני שנתיים ונגמר בכיתה ח’ – איך ויתור ‘גדול’ הביא אותי לכאן הנה אני, תוהה וחושבהאינטרנט בבית שלי ממש מעצבן בימים האחרונים, והיה חם ברמות הזויות. וגם נגמרה הקורונה, בערך. לא באמת. אבל יש חזרה לשגרה. בערך, לא באמת. אבל בגדול, אנחנו עסוקים יותר ופעילים יותר. ואז האינטרנט בבית שלי התחיל פתאום לאContinue reading “סיפור בהמשכים #4 והסוף”

סיפור בהמשכים #3

סיפור שמתחיל לפני שנתיים ונגמר בכיתה ח’ – איך ויתור ‘גדול’ הביא אותי לכאן פעם שעברה עצרתי שניה לפני טיולוהאמת – זה ממש מוזר לכתוב על זה בתקופה הזו. רבאק, איך אני אוהב לטייל. לפגוש אנשים מכל העולם, לשתות יותר מדי בירה וליהנות מכל רגע. לטפס, לאכול, ללכת בלי סיבה. לראות מקום חדש, להכיר אותוContinue reading “סיפור בהמשכים #3”

דג יבש או מלוח, מתחתיו אדם מבוגר, וסיפור

בתקופת הקורונה כל טיול לקניית מצרכים נהפך לאטרקציה, לא כבדיחה. באמת. הפעם, איכשהו יצא לי לראות את העבר. האמת? ראיתי את ההווה, מן הסתם. אבל העבר, העבר הוא זה שגרם לי להתיישב ולכתוב. 11:00 בבוקר, שוק לוינסקי ת”א, כל יום שישי שלפני הקורונה אני לא יודע כמה מקוראיי מכירים טוב את שוק לוינסקי בתל אביב,Continue reading “דג יבש או מלוח, מתחתיו אדם מבוגר, וסיפור”

סיפור בהמשכים #2

סיפור שמתחיל לפני שנתיים ונגמר בכיתה ח’ – איך ויתור ‘גדול’ הביא אותי לכאן נתחיל מאיפה שעצרתי, וטיפה אחורהאני רוצה שניה לפרט, אולי להראות מהעיניים שלי, על דירה קטנה בדרום תל אביב, על עבודה במלצרות ועל הדרכת טיפוס. מכירים את שוק לוינסקי, שבדרום תל אביב? אז שם אמרתי לאנשים שאני גר. איזה מגניב לגור שם,Continue reading “סיפור בהמשכים #2”